אלף מילים על טיעונים

בעידן המידע הפרט הממוצע נחשף לכמויות עצומות של חומר המגיע מספקים שזהותם לעיתים קרובות אינה ידועה. עקב כך אנחנו נחשפים מגיל צעיר למספר גדול של טיעונים שמהימנותם מוטלת בספק וכך עולה הצורך בהכרת כלים לביקורת שלהם.

מכיוון שנוכחתי לדעת שיש מחסור במידע בנושא ברשת הישראלית (ורצוי שיהיה כמה שיותר) כתבתי את הפוסט הבא שמטרתו להעניק כלים בסיסיים בניתוח וביקורת טיעונים.

מי שמצביע משפיע?

קראתי את מאמר הדעה של נאור נרקיס (היוזם של 'מחאת המילקי') ב'הארץ'. במאמר הוא מכריז ש'הבחירות האלה יקבעו אם יהיה לדור שלי סיכוי לחיות בכבוד בישראל'. האמרה הזאת מקובלת מאד בישראל, בה המערכת הפוליטית תופסת מקום מרכזי מאד בחיי האזרחים, והם תולים בה את תקוותיהם לעתיד טוב יותר. בכל מערכת בחירות יוצאים בקמפיינים שמבהירים לנו שהדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות בשביל לממש את זכותנו האזרחית היא ללכת לבחור, או שיבחרו בשבילנו.שמי שמצביע משפיע, ושמי שלא מצביע, שלא יעז להתלונן.

אני ממש לא מסכים עם המסר הזה. כפי שהסברתי בעבר, בחירות חופשיות בלבד לא מבטיחות את קיומה של דמוקרטיה אמיתית, במיוחד כאשר לגופים דמוקרטיים יש נטייה טבעית להפוך לאוליגרכיים.

לזכור את הויקינגים

הם הופיעו משום מקום בסוף המאה השמינית לספירה בספינותיהם הארוכות והטילו אימה על יישובי החוף של המעצמות הגדולות ביותר של אותה התקופה במשך כ-300 שנים. כושר ההמצאה שלהם הוביל אותם לעליונות ימית בעזרת עיצוב ספינות ייחודי, ונתן להם את היכולת להכות במהירות בכל נקודה שבחרו. הם היו הראשונים שגילו את אמריקה ודמם זורם גם בעורקיהם של מלכי אנגליה לדורותיהם (וויליאם הכובש היה נצר שלהם, והמלכה אליזבת' היא צאצאית של וויליאם).