"הגלולה" בפייסבוק:

יום ראשון, 9 בנובמבר 2014

על איש העסקים שקפץ מהחלון

לפני כשבועיים נהרג תיירי ליין, איש עסקים צרפתי בן 48 בקפיצה לכאורה ממגדלי יו שבתל אביב. המשטרה מיהרה להודיע שמדובר בהתאבדות ובכתבה אחרת אף ציינו שליין השאיר אחריו מכתב התאבדות ובו הוא פירט את הסיבה להתאבדות – דיכאון ומצב רפואי קשה. מספר ימים לאחר מכן פורסמה כתבה שהוסיפה עוד קצת פרטים שיכולים להיות קשורים לנסיבות מותו של ליין – חברת הייעוץ הפיננסי שבה היה שותף עם דומיניק שטראוס קאהן (מבכירי המערכת הפיננסית בצרפת) הסתבכה בחקירות בחשד למעילות בכספים, וקאהן התפטר מהחברה שלושה ימים בלבד לפני המוות המצער.

מדובר בפרשה מסתורית ומעניינת, שבעקבותיה נחשפתי לפרשה מעניינת עוד יותר, משום שמסתבר שזה איננו מקרה המוות הראשון שידעה הקהילה הפיננסית בשנת 2014. מספר עיתוני כלכלה גדולים בעולם (לדוגמא: בלומברג, וולסטריט ג'ורנל) וגם בלוג כלכלי אחד בישראל התייחסו למספר יוצא הדופן של מקרי מוות מסתוריים  בקהילה הפיננסית בסוף 2013 ובחצי הראשון של 2014.


זה התחיל עם המוות המתוקשר של פייר וות'ייר, המנהל הפיננסי הראשי של חברת הביטוח של ציריך ב-26 לאוגוסט 2013. לפי הדיווחים, וות'ייר בן ה-53 התאבד בביתו בפרברי ציריך. אשתו האשימה את הנהלת החברה שדחקה אותו לפינה ואת יו"ר החברה בטקטיקות ניהול אגרסיביות. האחרון אף התפטר בדרמטיות בעקבות המקרה.

כחודש וחצי לאחר מכן, ב-7 בדצמבר, ג'וזף אמברוז'יו, אנליסט פיננסי בג'יי.פי מורגן בן 34 מת מהתסבכות של דלקת ריאות. עובר עוד שבוע, וג'ייסון סלאיס בן ה-34, שעבד במחלקת המחשוב של ג'יי.פי מורגן צ'ייס, מת התקף לב. הסיבה ששני מקרי המוות הטבעיים האלה צורפו לרשימה היא ככל הנראה העובדה שמדובר בנסיבות מוות חריגות לאנשים צעירים, אבל מותם נקשר עם שאר מקרי המוות רק בדיעבד.

כאן קצב המקרים מתחיל להתגבר והשאלות מתחילות להיערם. ב-11 בינואר נעלם עיתונאי של הוולסטריט ג'ורנל בשם דייויד בירד. בירד בן ה-55 יצא ל"הליכה קצרה" מחוץ לביתו ומעולם לא חזר. מקורות במשפחה טענו שהיעלמותו קשורה לסיקורים שלו על OPEC (ארגון המדינות המייצאות נפט). בירד נעדר כבר כמעט עשרה חודשים ללא קצה חוט.

טים דיקנסון, שהיה מנהל תקשורת בחברת הביטוח השוויצרית “Swiss Re AG”, מות בשבוע שבין ה-19 ל-28 בינואר. נסיבות מותו ותאריך המוות המדויק מעולם לא נמסרו לתקשורת.

ב-26 לינואר מתו עוד שני אנשים עם קשרים לקהילה הפיננסית. הראשון הוא וויליאם ברוקסמית', בכיר לשעבר ב”Deutsche Bank” שתלה את עצמו בגיל 58 בביתו שבלונדון. המוות שלו הוגדר על ידי הסקוטלנד יארד כ"לא חשוד". השני הוא הוא קארל סלים, המנהל הבריטי בן ה-51 של ענקית המכוניות ההודית "טאטא", שלפי החשדות קפץ מהקומה ה-22 של מלון בבנגקוק בזמן שאשתו ישנה. לפי הדיווחים האישה לא הבינה שהוא מת עד שצוות המלון סיפר לה.

יומיים לאחר מכן בכיר נוסף במחלקת המחשוב של ג'יי פי מורגן, גבריאל מקגי, נופל מהקומה ה-32 של בניין החברה בלונדון. לדברי חוקר מקרי המוות, מקגי השתמש בכלים מיוחדים בשביל להגיע לגג, לאחר ניסיונות קודמים שלא צלחו. משפחתו של מקגי סירבה לקבל את ההתאבדות וסיפרה שבאותו הלילה הוא כתב לחברתו שהוא יחזור מאוחר מהעבודה.

שלושה ימים עוברים ומקרה מוות נוסף מטלטל את הקהילה העסקית, הפעם של מייק דוקר, בכיר בחברת השקעות, שלפי הדיווח קפץ למותו מצידו של כביש מהיר. לדברי מקורות מסוימים היו לדוקר בעיות הקשורות לעבודה, אך החברה בה עבד הכחישה זאת.

שבוע לאחר מכן מתרחש ככל הנראה מקרה ההתאבדות המוזר ביותר מכל המקרים שפורטו כאן. ריצ'ארד טאלי, מנכ"ל של חברת נדל"ן אמריקאית, מתאבד (לפי הדיווח) בעזרת אקדח מסמרים, כאשר הוא יורה בעצמו 8 מסמרים עד שהוא מת. בנוסף דווח שהחברה שבראשה עמד נחקרה על ידי המדינה לפני שהוא מת.

אני חייב לעצור כאן לרגע, משום שאין ספק שיש כמה מקרים ברשימה שיכולים להעלות ספקות בקשר לאיכות החקירה שנעשתה בהם, אבל כאן זה כבר פשוט מגוחך. אני מעולם לא שמעתי על אדם שהחליט להתאבד באמצעות אקדח מסמרים והיה מסוגל לירות בעצמו 8 מסמרים עד שמת. אני פשוט לא מצליח להבין איזה עיתונאי שפוי לא יעלה ספקות באשר לסיבת המוות במקרה הזה.

אבל זה לא הסוף. ב-13 בפברואר ריאן קריין, בכיר במחלקת מסחר המניות של ג'יי.פי מורגן נמצא מת בביתו. חמישה ימים לאחר מכן דניס לי ג'ונג'י, בנקאי בג'יי.פי מורגן נפל למותו מגורד שחקים בהונג קונג.

למחרת, ג'יימס סטיוארט, בנקאי בכיר שעבד במספר בנקים בולטים, נמצא מת בביתו כאשר סיבת המוות היתה ככל הנראה התאבדות.

 לאחר שלושה שבועות קטלניים הקצב ירד מעט, והיתה הפוגה של שלושה שבועות עד שב-12 למרץ קנת בלאנדו, שעבד ב"לוי שותפויות הון" והתמחה כאנליסט בג'יי.פי מורגן וב"פאראגון שותפויות הון" קפץ למותו מדירתו שבקומה השישית שבניו יורק.

ואז, ב-7 לאפריל יאן פיטר שמיטמן, בכיר נוסף בקהילה העסקית בהולנד, הורג לכאורה את אשתו ומתאבד. לשניים היתה בת שלא היתה בבית בזמן האירוע ולפי הדיווח הם השאירו "מכתב פרידה".

מספר ימים אחר כך, ב-25 באפריל, קפצה למותה בנקאית צרפתייה בשם ליילה (שם מלא לא נמסר) לאחר שהתעמתה עם המעבידים שלה. 6 ימים נוספים עוברים, וגופתו של אנדרו ג'רז'יק, מנהל בנק בן 27, נשטפת מנהר ההאדסון לאחר שהוא הוכרז כנעדר מספר ימים קודם לכן.

כאן מסתיימת הרשימה, לפי כל העדויות שהצלחתי למצוא, וכעת צריך לנסות למצוא תאוריות המסבירות את התופעה.

ההסבר של עיתוני המיינסטרים שם דגש על הלחץ האדיר המופעל על עובדי התעשייה הפיננסית. בעיקר על העובדה הם נאלצים לעבוד שעות ארוכות וסופי שבוע ולסבול לעיתים קרובות מיחס גרוע מצד המעבידים.

כך גם אתר בשם סקפטויד, שמטרתו להפריך תאוריות קונספירציה שונות, ביקר את ההמולה סביב מקרי המוות בתעשייה העיסקית. הטיעונים המרכזיים היו מצד אחד שמספר מקרי המוות אינו חריג, שלא כל מי שתואר כבנקאי שימש ככזה, ומצד שני שהתאבדויות יכולות להיות מדבקות ושעבודה בתור בנקאי כרוכה בלחץ אדיר שיכול להתבטא בנתוני התאבדות גבוהים מהרגיל.

עם זאת, ברור שלא כולם הלכו עם הקו השמרני. היו כמובן את אלה שטענו שיש בסיפור הזה הרבה יותר ממה שמדווחים לנו. כך לדוגמה טען מקור מסתורי בשם "V" (שלפי הדיווח חזה את גל מקרי המוות) שריאן קריין וגבריאל מקגי הכירו אחד את השני וחשפו משהו ושזוהי הסיבה למוות שלהם.

בלוג אחר בשם “Wall Street On Parade” ניסה לחקור את התופעה המוזרה ועקב אחריה לכל אורך התקופה, אך נתקל בקשיים רבים, כאשר החברות והמפקחים הממשלתיים סירבו לפרסם פרטים נוספים ואלו סווגו בסופו של דבר כ"סודות מסחריים" לדבריו. בדיווחים הודגשו היבטים של הסתרת מידע מהציבור והוצגו ניתוני הביטוח והרווח שהחברות עושות מהמוות של עובדיהן.

תאוריות נוספות הוסיפו את האילומינטי למשוואה וטענו שהם סוגרים קצוות, אחרים דיברו על התמוטטות הדולר או משבר כלכלי אחר, אבל אף אחת מהתאוריות לא הציגה הסבר משכנע הקושר את כל המקרים אחד עם השני (אולי זה בגלל שמי שהיה בידו ההסבר המשכנע ביותר כבר לא איתנו?).

ומה דעתי? ההסבר השמרני לא משכנע, וממש לא מכסה את כלל המקרים. כתבת הביקורת על התופעה בסקפטויד לדוגמה העלתה טיעונים מאולצים ולא מבוססים. ראשית, הכתב טען ששיעורי ההתאבדויות אינם חריגים אבל לא הביא נתונים התומכים בכך ונראה שהוא בעצמו לא השתכנע משום שהוא היה צריך להציג טיעונים נוספים הסותרים את הטיעון הזה (לדוגמה הטיעון הנוסף האומר שאם הנתון אכן חריג בהשוואה לשאר האוכלוסיה הוא נובע מהלחץ הרב הכרוך בעבודה, כלומר כן לנסות להסביר את הנתון החריג). בנוסף, העובדה שלא כל מקרי המוות היו של בנקאים לא בהכרח תומכת בזה שהסיפור כולו הוא צירוף מקרים. ייתכן וחשיפה של מידע כלשהו תערב מספר גדול של אנשים במקומות שונים בעולם ובמחלקות שונות בחברה. העובדה שאדם אחד עובד במחלקת הטכנולוגיה ואחר במחלקה הפיננסית לא מבטלת מיד קשר אפשרי ביניהם.

כמו כן, בזמן שממש לא השתכנעתי שכלל המקרים קשורים אחד לשני, יש לא מעט מקרים שדורשים בדיקה מחודשת, מעלים שאלות רבות לגבי איכות החקירה של כל מקרי ה"התאבדות" הללו, והעובדה שהחברות מסרבות למסור מידע נוסף לגבי חלק מהמקרים בהחלט מחשידה. אין ספק שלא כל בנקאי שמתאבד קשור בהכרח למזימה כלל עולמית או למשבר הפיננסי הבא, אבל כשהדברים קורים בסמיכות זמנים ובנסיבות מוזרות שכאלה הגיוני לכל הפחות להטיל ספק ולהתחיל לחשוד. 


2 תגובות:

  1. יש קשר: כל מי שהתאבד קשור בדרך זו או אחרת למערכת הבנקאות. למי שעוקב בשנה האחרונה אחרי מה שהולך מאחורי הקלעים יודע, שזמנם של בעלי המערכת הבנקאית המסואבת עומד להסתיים.... אלו אנשים שהיו יכולים להעיד נגדם, להעיד על פשעיהם. זוהי אחת ההונאות הענקיות ביותר - מערכת הבנקאות.... בימים אלו מאחורי הקלעים נבנית מערכת בנקאית חדשה לטובת האנושות.

    השבמחק
  2. את משוכנעת שכל מקרי המוות קשורים אחד לשני? כי אני לא. אני לא יודע אם כל אדם שנהרג כאן הוא אדם שעמד להעיד נגד המעסיקים שלו. אני גם לא מאמין שזה המצב, בלי שום קשר לראיות הקיימות כרגע.

    השבמחק