יום ראשון, 18 במאי 2014
על קידמה, חמדנות וסכנות
"אם הייתי יודע שהגרמנים לא יצליחו לייצר את פצצת האטום, לא הייתי נוקף אצבע להמצאתה."
מתחילת העת החדשה העולם עבר מספר שינויים דרסטיים מאד. חלקם היו תולדה של מהפכות, מלחמות ועלייתם של רעיונות אינטלקטואליים שונים, אך חלק לא מבוטל מהם נבע מהתפתחויות טכנולוגיות שונות.
אנשים שעברו ממקום למקום באמצעות סוס בכל ימי חייהם לא דמייננו שלאחר כמה עשרות שנים הסוסים יעלמו כמעט לגמרי כאמצעי תחבורה. אנשים שחרשו שדות שלמים בעזרת בהמות לא יכלו להעלות בדעתם שבתוך זמן קצר יחסית הם יעברו לעשות זאת בצורה ממונעת. הדבר נכון גם לגבי העידן הנוכחי. גם לאחר המצאת האינטרנט ותחילת כניסתו של פרוטוקול התקשורת האחוד שלו למיינסטרים בשנות ה-80, האנשים שחיו באותה התקופה לא יכלו לדמיין שכך ייראה העולם שלנו כיום. הדוגמאות המתוארות מלמדות אותנו על הקושיה גדול שבהשערה כיצד ייראה העולם מבחינה טכנולוגית בעוד 20 שנים או אפילו עשר.
אני חסיד גדול של הקידמה, ובפוסטים קודמים דיברתי על החשיבות שיש למהפכת האינטרנט מבחינת התקשורת העולמית. אני תומך נלהב של מחקר שיוביל להבנה עמוקה יותר של היקום וחשיפת טכנולוגיות חדשות שישפרו את חיי כולנו ויקדמו את האנושות.
עם זאת, אני לא חושב שהקידמה היא בהכרח דבר טוב. אני חושב שגם קידמה יכולה להיות רעה, משום שאם היא נעשית בצורה לא ראויה היא יכולה בסופו של דבר לפגוע באנושות. אני חושב שישנם גבולות וסכנות שחשוב שנכיר בכל טכנולוגיה חדשה שנכנסת, וחשוב שנדרוש מהממציאים מענה מספק גם לסכנות הללו.
האינטרנט הוא כלי אדיר לצרכים כגון תקשורת, למידה, איסוף מידע או סתם כתרבות פנאי פופולרית. אנשים קצת שכחו שמדובר בתעבורת נתונים דו כיוונית אז בא אחד אדוארד סנודן ופיצץ להם את הבועה. לאחר ההדלפה המפורסמת, עלתה רמת המודעות לסכנות הרבות שיש באינטרנט (עדיין לא במידה מספקת לדעתי).
במקרה של סנודן אמנם מדובר בגוף ממשלתי שאסף נתונים על אזרחי העולם לצרכים בטחוניים (לכאורה, משום שהשלטון מסווה פעלויות רבות שלו תחת הטיעון הבטחוני אך פני הדברים שונים לעיתים), אך באותה מידה זה יכול להיות גוף אזרחי שיאסוף את אותו המידע לצרכים כלכליים, או מדינת אויב שתנסה לחתור תחת השלטון באמצעותו.
האם האשמה היא באותם גופים שאוספים את המידע? כמובן שכשרות הפעולות של סנודן וחבריו מוטלת בספק גדול, אבל חלק גדול מהאשמה בנו, משום שנתנו להם, בקלות בלתי נסבלת, להשיג מידע שבעבר היינו אוצרים קרוב מאד לליבנו.
מהפכת הפלאפונים שינתה את העולם מן הקצה אל הקצה, ומהפכה שנייה בתחום היא מהפכת הסמארטפונים. בתחילת שנות ה-90 טלפון אלחוטי היה חוד החנית של הטכנולוגיה. אם היינו אומרים לאותם האנשים שחיפשו את גבולות הקליטה שהיום הם יוכלו להתקשר מכל מקום ממכשיר אישי שנכנס לכיס שלהם הם כמובן יתגלגלו מצחוק. החיבור לעולם החיצון רק גדל והיום בעזרת הסמארטפון לרובנו יש גם חיבור לאינטרנט בכל מקום שאליו נלך במהירות, בערך 15 שנים אחרי שלרובנו היה מודם טלפוני שלוקח לו שעה להתחבר ולא היה מצליח להעלות כלום.
גם בטכנולוגיה הזו לא חסרות סכנות. הקרינה הנפלטת מהפלאפונים מסוכנת לגוף האנושי, ועלולה לגרום לשלל מחלות. כמו כן, חוקרים רבים מראים כיצד חשיפה לקרינה עלולה לגרום לפריון נמוך יותר ולפגמים בלידה (שנמצאים בעליה מתמדת, כאשר 1 מ-33 תינוקות בארה"ב נולד עם פגם כלשהו). בנוסף, אי אפשר להתעלם מהשינוי החברתי שאנחנו עוברים בעקבות מהפכת הסמארטפונים. החיבור שלנו לכל שאר העולם גורם לנו לעיתים לשכוח או להמעיט בערכו של החיבור שלנו לאנשים הקרובים באמת הנמצאים מולנו ופוגע במארג החברתי שלנו. חבורה של אנשים בוגרים היושבת מסביב לשולחן בשקט כאשר כל אחד מהם מתעסק בענייניו כבר אינה כה נדירה בעולמנו לצערי.
בהקשר הזה אני חייב לשתף סרטון מצויין (באנגלית) המראה איך הטכנולוגיה החדשה המקשרת אותנו לעולם גורמת לנו להרגיש דווקא יותר בודדים:
חשוב שנשים לב גם למניעים המביאים להמצאת טכנולוגיות חדשות והשינויים שהם עוברים. בעבר, הממציאים היו ברובם אנשים עצמאיים, בעלי אידיאלים חזקים ורצון לקדם את האנושות או לפחות לקנות את מקומם על דפי ההיסטוריה.
כיום, המצב קצת שונה. רוב כוח הייצור נמצא בידי תאגידים עצומים שהמטרות המוזכרות לעיל' עושות עליהם רושם חלקי בלבד והמטרה שלהם בראש ובראשונה היא מקסום הרווח (האישי של התאגיד). הם מהווים את המסה הקריטית של המחקר (ואתם יכולים לטעון שקיים מחקר רב בלתי תלוי, אבל אני אחלוק עליכם, משום שכספי התאגידים מממנים מחקרים אוהדים רבים ומנסים לבטל מחקרים לא אוהדים), ומשתדלים לרכז את ההמצאות החדשות בידיהם. כמסקנה, אפשר להגיד שהקידמה של ימינו מוכוונת בעצם על ידי מקסום הרווח, או במילים אחרות, על ידי חמדנות.
אין ספק שלעיתים מקסום הרווח יעלה בקנה אחד עם קידום האנושות, אך הבעיה איתו היא שגם כאשר הוא לא יעלה בקנה אחד הוא עדיין יקודם. כלומר, אם התאגידים יידרשו לבחור לקידום המצאה יחידה מתוך שתיים כאשר האחת ממקסמת את הרווח והשניה מקדמת את האנושות, סביר מאד להניח שיבחרו בראשונה.
אפשר אם כך להסיק שחמדנות התאגידים יכולה גם לעצור את הקידמה. אם לדוגמא יגיע אליהם ממציא עם רעיון שיכול לשפר את עתיד האנושות, ולהקטין את הוצאות האנשים בצורה דרסטית, אך באותה עת להקטין במידה רבה גם את רווחי התאגיד האם המצאה זו תצא לאוויר העולם? התשובה, על סמך הטענות הקודמות שלי אינה חד משמעית כמו שהיינו רוצים שתהיה.
בתחום זה עולות טענות שונות לגבי המצאות שנגנזו לשם מקסום הרווח. דוגמאות מצויינת לכך היא המסתורין סביב מותו של ממציא עצמאי שטען שהמציא מכונית שנוסעת על מים, או הביקורת סביב היחס לטענות שונות למציאת התרופה לסרטן. אם לוקחים בחשבון את האינטרסים החזקים הפועלים, אפשר להבין שטענות כאלו שוות מחקר ואינן צריכות להעלות גיחוכים כלל וכלל (אך זה מה שהן גוררות בדרך כלל).
עובדה נוספת מקוממת לא פחות מראה כי בשם חמדנותם ינסו התאגידים להשתיק מסקנות מחקריות שיש בהן עניין ציבורי רב. דוגמא ידועה בנושא נוגעת לחברות הטבק, שניסו להשתיק הדלפות ומחקרים שנגעו לקשר שבין סיגריות לסרטן הריאות. בית המשפט העליון בארה"ב לא הסכים לקבל ערעורים בנושא הפסיקה של בית המשפט של מדינת פלורידה, האומרת שחברות הטבק עסקו בטקטיקות שונות של מרמה בשביל להסתיר עובדות מסוימות הנוגעות למוצריהן שכונו על ידי בית המשפט "חצי מאה של שקרים בנוגע להשפעות הבריאותיות של עישון".
אפשר לטעון שסיפורים מסוג זה הם נחלת העבר, אבל אירועים רלוונטיים הנוגעים לניסיונות להשתקה של תאגידים מסוימים (ושם מסוים שממשיך לעלות הוא 'מונסנטו' בו אגע בפוסטים עתידיים) ממשיכים לצוף ומראים שהבריאות שלנו היא משנית לרווחי התאגידים. הטיעון רלוונטי גם לתאגידי תרופות, שהמטרה שלהם כביכול היא הצלת חיים. התפוצה המוגזמת של הרטלין והקמפיינים הזוועתיים בנושא (וגם שר החינוך שלנו משתתף בהתבטאות יוצאת דופן) לצד הניסיונות להשתקת הביקורת, היא דוגמה נוספת לחמדנות, הפעם של האנשים שאמורים לשמור על חיינו.
אין לי ספק שהעולם ימשיך להתקדם, ומטרת החיבור הזה אינה עצירת הקידמה אלא התחלתה של מגמה הקוראת להכיר גם בחסרונותיה ובסכנותיה ולהחזרתה לכיוון הנכון. אם נמשיך לעמוד מנגד בזמן שהחמדנות ממצבת את עצמה כגורם העיקרי להכוונת הקידמה נתרום למעשה להמשך הפגיעה בכולנו. באופן אירוני, גם בהמצאות שמטרתן הראשונית הוא שיפור האנושות קיים רווח רב (לא תמיד מקסימלי) אך ייתכן והן מסוננות כקורבן נוסף על מזבח החמדנות.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה