יום שלישי, 8 ביולי 2014
5 סיבות להטיל ספק בהסלמה
לצד קריאות לכניסה מלאה לעזה ומחיקת החמאס, ישנם גורמים בישראל שאינם
מעוניינים בהסלמה ונזכרים בערגה בתקופה השקטה שהושגה מול הארגון בעקבות ההבנות של
מבצע "עמוד ענן". הישראלי הממוצע ניזון כמובן מהתקשורת, בה נראה כאילו
ההסלמה היא בלתי נמנעת. לפני שהעניינים יתפתחו החלטתי לכתוב את חמשת הסיבות המרכזיות
שבגללן לדעתי יש לקחת בעירבון מוגבל את איומי הפוליטיקאים משני הצדדים ודיווחי התקשורת:
1. חוסר החלטיות – אם אפשר להשוות בין מבצע "עמוד ענן" לבין מבצע
"עופרת יצוקה", ההבדל הרלוונטי העיקרי היה בהתנהלות הישראלית לפני תחילת המבצע. בעוד בראשון כל
המבצע התנהל בתקשורת, כלומר לטובת התודעה הציבורית (ואכן הבחירות היו בפתל), המבצע
השני התחיל באיפול מוחלט של התקשורת. גם במלחמת לבנון השנייה, לאחר חטיפת החיילים
כוחות צה"ל נכנסו ללבנון והלחימה החלה בפועל. אפשר להסיק מכך שכאשר ממשלת
ישראל רוצה באמת להילחם באויב היא תעשה מעשים אקטיביים ולא תשגר איומים לאוויר.
2. ביקורת בינלאומית – הביקורת בעולם על הסטייה ממטרתו של מבצע "שובו אחים" ענפה
בהחלט. רוב העולם רואה בישראל אחראית להסלמה הנוכחית, משום שהיא החלה בפעולה מול
חמאס ללא הצדקה כלשהי ובניגוד להבנות שהושגו בתיווך בינלאומי בסופו של מבצע
"עמוד ענן". אזרחי ישראל אמנם מצפצפים על העולם אך ההנהגה מבינה שאנחנו
לא נמצאים לבד באזור ושאנחנו תלויים בשאר העולם המערבי בשביל לבצע פעולות רבות
ובשביל לשמור על כלכלה יציבה. לשם יציאה למבצע כעת הקבינט יידרש להצדקה מיוחדת
לדעתי.
3. מצבו של חמאס – על אף האיומים של חמאס ומטחי הרקטות של הימים האחרונים אסור לנו
לטעות, חמאס נמצא בשפל של שנים רבות מבחינה כלכלית. בתור שלוחה של "האחים
המוסלמים" הוא נחלש באופן משמעותי אחרי שאלו הוצאו מחוץ לחוק במצרים. כמו כן,
גם התמיכה מסוריה נחלשה בעקבות מלחמת האזרחים, וייתכן שגם התמיכה האיראנית התדלדלה
בעקבות המעורבות בלחימה ב"דעאש" והקרבה למערב. לטעמי, המטרה העומדת
מאחורי החרפת הירי והאיומים מנקודת מבטו של חמאס היא גבייתו של מחיר יקר יותר
מהמצרים בתמורה להפסקת האש אותה הם מנסים להשיג.
4. חוסר כדאיות לישראל – חמאס היה שקט מאד לפני מבצע "שובו אחים", וישראל עדיין צריכה
ארגון מתון יחסית שישמור על הסדר ברצועת עזה בצורה שלא תעלה לה במשאבים רבים.
ישראל גם תוכל להרוויח מהבנות שיושגו בעזרה מצרית בצורת התקרבות לשלטון המצרי
החדש, והשגת יעדים מסוימים מולו בתמורה לאותן הבנות.
5. תגובות מאופקות – אין ספק שימים קשים ורגישים עוברים על מדינת ישראל, ועד עכשיו אני
מרוצה ממדיניות הממשלה (אפילו אם לא מההתבטאויות עצמן). האיפוק היחסי מול עזה,
ההתמקדות במטרות בעלות פרופיל נמוך והניסיון לשמור על מספר נפגעים מועט מראה את
חוסר הרצון בהסלמה בצד הישראלי. גם בחמאס התגובה מאופקת, הירי אמנם התרחב לערי
הדרום הגדולות, אך היקפו עדיין מוגבל מאד יחסית ליכולות הארגון והוא עדיין לא ניסה
לירות לעבר מרכז הארץ.
אני מחזק את תושבי הדרום שנמצאים בקו הירי ומצדיע להם. אני מקווה שהם
מבינים שהם חלק ממשחק הכוחות והשרירים בין הממשלה שלנו והחמאס, משחק שמתנהל מאז
תחילתו של מבצע "שובו אחים" וכעת מגיע לשיאו. יש לציין, שלפני הרגיעות
הקודמות הירי דווקא התגבר, וכמות הרקטות אינה מהווה אינדיקציה לסיכויי הרגיעה. ההערכה
שלי היא שבזמן שייתכן מבצע דומה ל"עמוד ענן" (אם נגיע לשם), אני לא חושב
שהוא יתרחב למבצע דומה ל"עופרת יצוקה" או השתלטות כללית לאורך זמן על
עזה כפי שמאיימים מספר בכירים במערכת הפוליטית.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה