יום שלישי, 1 ביולי 2014
התקווה שנגוזה וזו שעדיין איתנו
שלושת הנערים שכולנו התפללנו לשובם לא יחזרו בשלום לביתם. אתמול נמצאו גופותיהם
של נפתלי, גיל-עד ואייל ז"ל מצפון לחברון והתקווה לראותם שוב מחייכים נגוזה.
הכעס הוא אדיר אצל כולנו. הרי זה אבסורד שאנחנו חיים באזור בו שלושה
ילדים צריכים להיחטף בדרך מבית ספר בשל מוצאם הלאומי. זה אבסורד שצריך להתחיל לדון
על הלגיטימיות של שימוש בטרמפים. זה אבסורד שאדם שהם בכלל לא הכירו הסכים לעשות
להם דברים נוראיים, בשם אותה הסתה קיצונית אליה הורגל בעקבות הסכסוך המתמשך.
את שלושת הילדים האלה כבר לא נמצא בחיים, ועכשיו אנחנו צריכים להבין
איך אנחנו ממשיכים מפה הלאה.
עם ישראל צמא לנקמה בעקבות הרצח, רוצה להיכנס בהם, וכמה שיותר חזק.
הקריאות לכניסה לעזה ומיגור החמאס התפשטו ברחבי הרשתות החברתיות כמו אש בשדה קוצים,
כשבפועל אנחנו עדיין לא יודעים שאכן חמאס הוא הארגון שעומד מאחורי הפעולה. נתניהו
הבטיח ראיות חד משמעיות
לאחריות חמאס, ובינתיים קיבלנו את שמות החשודים העיקריים, שניהם פעילי חמאס
מחברון, אך מעורבותם עדיין לא הוכחה וקשר לארגון כולו לא נמצא בזמן שמנהיגיו מכחישים
בתוקף.
חשוב להדגיש, שמאז ההבנות שהושגו במבצע "עמוד ענן" לא רק
שחמאס הפסיק להוציא פעולות טרור (הרקטות שנורו
אתמול היו הראשונות שהארגון ירה מאז), אלא גם פעל
למניעת הטרור באופן אקטיבי והוריד את הפעילות העוינת מהרצועה לישראל בכ-90
אחוזים (לפי נתונים
לגבי שנת 2013).
תגובותיו מאז תחילת המבצע היו מתונות מאד גם כן. הירי הרקטי הישיר
הגיע לאחר שבועיים וחצי של מבצע המתחולל נגדו וגם הוא היה סמלי מאד יחסית
ליכולותיו האמיתיות של הארגון (השוואה למבצע
"עמוד ענן", ראו פסקה שישית).
הסיבה לכך היא בידודו המדיני והכלכלי, והתלות שיש לו עקב כך במצרים
וברשות הפלסטינית. חמאס לא יכול להרשות לעצמו לנקוט כרגע קו קיצוני שיביא עליו את
קיצו. הוא זקוק נואשות לכסף משום שכל תומכיו (איראן, סוריה, האחים המוסלמים)
עסוקים כרגע במלחמות משלהם.
הכדור היה אתמול במגרשה של ישראל. לאחר גילוי הגופות וחילופי האיומים
בין שני הצדדים היה ברור שיש חשיבות אדירה לתגובה בה תבחר ישראל להמשך. בידי
הקבינט היתה הבחירה בין תקיפת מטרות שלא יגרמו אבדות בנפש לבין אלו שקיים סיכון
גדול שכן.
בתקשורת הוצג לנו עימות חריף
(אבל אפשר להמעיט באמינות של עימותים מתוקשרים בין פוליטיקאים) בקבינט על התגובה
הראויה לפעולה. רוב השרים תמכו בשימוש בבנק המטרות של מבנים ריקים מאדם, המעיד על
תגובה סמלית ללא רצון בהסלמה, כאשר בנט וארדן קראו לתגובה חריפה יותר.
בסופו של דבר, למרות שבתקשורת הצהירו שהקבינט לא קיבל החלטה, חיל
האוויר תקף
הלילה 34 יעדים ברצועה, כאשר בצה"ל הודיעו שמדובר בתגובה על ירי הרקטות
אתמול בבוקר ובלילה. אין ספק שהתגובה הנרחבת יחסית קשורה גם למציאת גופות הנערים,
ובכל זאת נראה שנקטו בקבינט בגישת רוב השרים שביקשו לא להסלים את המצב מול חמאס.
סביר להניח שאם היתה לראש הממשלה ראיה חותכת לאחריות כוללת של חמאס
למבצע החטיפה, הוא כבר היה מפרסם אותה, ולא היה מנוס מתגובה חריפה יותר כלפי
הארגון. הדבר מחזק את מסקנותיי
מתחילת המבצע, לגבי מעורבותו של חמאס בחטיפה.
מכאן ניתן לדעתי להסיק שאחת מהסיבות לחוסר הרצון בהסלמה נובעת מחוסר
הצדקה לפעולה צבאית נרחבת מול חמאס. הביקורת
בעולם החלה לגדול ככל שמבצע "שובו אחים" התפתח ומטרתו
הנוספת נחשפה (ביקורת שבלוג זה ועוד מספר אחרים שותפים לה מתחילתו). למרות
שרבים מאזרחי מדינת ישראל מצפצפים על העולם, בקבינט ככל הנראה מבינים שלפעולה כזאת
יהיו תוצאות קשות בזירה הבינלאומית.
במקום לדחוק את חמאס לפינה ולכפות עליו הסלמה שהוא ממש לא רוצה, ישראל
צריכה לדעתי לנצל את ההזדמנות שעומדת בפניה. אסור גם לשכוח את הצורה בה אבו מאזן
פעל (לדוגמא)
במהלך כל המבצע, תוך תשלום מחיר פוליטי כבד ברחוב הפלסטיני. מדובר בעמידה חסרת
תקדים לצד ישראל ושיתוף
פעולה מלא עם כוחותינו (כאשר סביר להניח שהיה לו אינטרס לעזור בפירוק תשתיות
חמאס בגדה), שגררה תגובה
מרגשת ממשפחות החטופים.
אין ספק שיש גורמים שלהם אינטרס מובהק בהסלמה באזור. בין אותם גורמים הארגון
שירוויח הכי הרבה הוא "דעאש" (שהקים לפני מספר ימים את
החליפות האיסלאמית שלדבריו תשתרע על כל המזרח התיכון). אין ספק שארגון זה יעדיף שישראל
תיאבק בחמאס ושהיציבות תתערער מאשר שהאזור כולו יתאחד נגדו (כפי שצריך לקרות
ובהתאם ליוזמת
השלום ששר החוץ אביגדור ליברמן מנסה לקדם).
דווקא בזמנים קשים אלו צריך לשאוף לסיים את האבסורד. את המצב הזה בו
שלושה ילדים נחטפים ונרצחים בדרך הביתה מבית הספר רק בגלל שהם אזרחי מדינת ישראל.
כולנו חלק מהצער, שמוביל לכעס ולרצון בנקמה, וגם אני רוצה למצות עם הפושעים את
הדין בהתאם לחוקיה של מדינת ישראל. עם זאת, אני נגד ענישה קולקטיבית של גורמים
שאינם בהכרח אחראיים. פעולה בצורה הזאת לא תפסיק את האבסורד, היא תגדיל ותנציח
אותו, ותוביל לילדים נוספים שיהרגו בדרכם הביתה מבית הספר.
התקווה להחזיר את גיל-עד, נפתלי ואייל ז"ל הביתה אמנם נגוזה, אבל
כולי תקווה שיום אחד נהיה חזקים מספיק בשביל להפסיק את האבסורד. יהי זכרם ברוך.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה