יום ראשון, 15 ביוני 2014
הפרד ומשול
"מאוחדים נעמוד, מפולגים ניפול."
דרך חשובה נוספת לשליטה באוכלוסיה שלא נזכרת בחיבורו של חומסקי נמצאת בשימוש עוד מימי האימפריה הרומית ומקורה באמרה הלטינית שנטבעה על ידי יוליוס קיסר "divide et impera" – הפרד ומשול.
הרומאים השכילו להבין שיהיה להם קשה מאד לשלוט באוכלוסיות מאוחדות שבסופו של דבר יפנו נגד השלטון וכך השתדלו לפצל אוכלוסיות חזקות באמצעות סכסוכים פנימיים ולזרוע חשדות ופילוג גם בבריתות שנרקמו בין מדינות בשביל האפשרות של כינון מדיניות שונה כלפי מדינות שונות (לדוגמה הניסיון לפירוק הליגה האכאית בשביל לנהל משא ומתן נפרד מול כל מדינה). גם לאחר המרד היהודי במאה הראשונה פיצלו הרומאים את המדינה לחמישה מחוזות נפרדים בניסיון לפורר את הלאומיות היהודית שהייתה גורם מרכזי בפרוץ המרד.
דוגמאות לשימוש באסטרטגיה הזו נפוצות גם בעת החדשה, כך לדוגמה ביקשו הבולשביקים בזמן מהפכת אוקטובר של 1917 לסכסך בין הגורמים השונים שעמדו מולם בשביל שהם יהיו הגוף החזק ביותר, בהסכם סייקס פיקו ביקשו לפצל את מדינות האזור לאזורי שליטה שונים בשביל להחליש את כוחה של האומה הערבית, בעליית הנאצים לשלטון הם עשו כל שביכולתם בשביל לפלג את הגורמים שהתנגדו להם ולהסית אותם אחד כלפי השני, ודוגמאות רבות נוספות.
כאשר קיימת דרך לגיטימית לשליטה באוכלוסיה, שנעשה בה שימוש ניכר בצורה מוצלחת לאורך ההיסטוריה האנושית, אם ניתן להניח שלא נעשה בה שימוש לצורכי שליטה באוכלוסיה בימינו?
קיימים לא מעט גורמים שסוברים שהתשובה היא לא. כך לדוגמה מחאות כלכליות של זרמים ימניים ושמאלניים בארה"ב מחזיקות במטרה זהה – צדק חברתי ואפשרות הוגנת לנהל חיים תקינים – אך בתקשורת הם מוצגים בצורה אחרת לגמרי, כשני קטבים פוליטיים שונים בשביל להחליש את כוחו של העם:
בחברה הישראלית קיימים שסעים רבים, ובתקשורת ניתן לראות תקופות מסוימות המתמקדות בשסע מסוים בחברה ובהעצמתו. כך בתקופה מסוימת מדווחים לנו על הדרת נשים והשוויון בנטל בשביל להעצים את השסע הדתי, בתקופות אחרות אנחנו שומעים ידיעות רבות יותר על השד העדתי שעדיין מתחבא מתחת לפני השטח, כאשר מעל כולם עומד השסע הלאומי והפוליטי שהוא המקור העיקרי התורם לפילוג החברה כאשר בשנים האחרונות ניכרת החרפתו באמצעות הסתה מתמדת נגד השמאל הישראלי ועלייה ניכרת ברמת הגזענות. השסע שנשאר יחסית מחוץ לאור הזרקורים הוא זה המעמדי-חברתי-כלכלי.
האירוע המשמעותי ביותר בשנים האחרונות שגרם לאיחוד אזרחי ישראל היה המחאה החברתית של קיץ 2011. כ-400 אלף איש יצאו להפגין במחאה שחצתה את כל שסעי החברה הישראלית פרט לזה האחרון שהוזכר, זה שבדרך כלל נמצא מאחורי הקלעים. מארגני המחאה התלכדו מאחורי סיסמת הצדק החברתי, וביקשו להשאיר את הפוליטיקה מחוץ למשוואה בשביל ללכד את העם.
בהתחלה זה עבד, המחאה צברה תאוצה חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל. היו שם אנשים מכל קצוות החברה, שהחזיקו בדעות פוליטיות שונות ומגוונות. היתה שם תחושה כלשהי של רנסאנס בישראל, של התעוררות לאומית מחודשת.
בסוף הרנסאנס דעך בעזרת השימוש בהפרד ומשול באופן יעיל מאד במטרה לפלג את העם בשנית. זה התחיל באמצעות פילוג הנהגת המחאה והסתת הגופים השונים המעורבים במחאה אחד נגד השני באמצעות הצעות שנויות במחלוקת. זה המשיך בהדגשת העובדה שהמאבק נוהל על ידי גורמי שמאל (דבר שייתכן והיה נכון), ודרכה הסקת המסקנה שהוא בעצם מזוהה עם השמאל הפוליטי בלבד בניסיון להוציא את הימין הפוליטי מהמחאה. המסקנה הזו שגויה מאד משום שהמאבק לא התמקד בשסע הפוליטי-לאומי, הוא ביקש דווקא להתרחק ממנו ולהתמקד רק בשסע החברתי-כלכלי.
האסטרטגיה עבדה בצורה מושלמת, יחד עם ההשתקה (הלא מוצדקת מסתבר) של מנהיגת המחאה דפני ליף, הסערה שככה, שינויים מרכזיים לא קיבלנו ומחאה משמעותית נוספת היא בגדר חלום רחוק.
הניסיון לעורר את המחאה שוב ב-2012 נתקל בקשיים שוב עקב פילוג בהנהגה (באמצעות הדגשת הקרע במטרות המחאה בין מהפכנים לרפורמיסטים), אשר גרם בסופו של דבר לכשלונה של מחאת 2012 שלא הצליחה לצבור תאוצה כפי שצברה אחותה הגדולה.
עם זאת, ועל אף כישלונה התוצאתי של המחאה החברתית, העובדות לא השתנו. כל השסעים הקיימים בחברה הישראלית מסוגלים להתאחד למען מטרה משותפת דווקא בהקשר לשסע אותו דואגים להציג בצורה מצומצמת הרבה יותר בתקשורת.
מעבר לכך, מדובר במטרה שכל השסעים הקיימים בעולם, שסעים לאומיים, גזעיים, מגדריים וכו' המודגשים בצורה ברורה כל כך בתקשורת כל יום וליל, יכולים להתאחד למענה. מדובר במטרות שהעולם התאחד למענן בעבר בסוף שנות ה-60, במחאות שהצליחו להביא בסופו של דבר להישגים משמעותיים ובנו את העולם כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.
חשוב מאד להכיר את הדרך הנוספת והחשובה הזו לשליטה באוכלוסיה, משום שהשימוש בה נעשה בצורה תכופה בחיי היומיום שלנו. חשוב להבין, שגם כאשר קיימים שסעים רבים בחברה ונושאים רבים עליהם אנחנו לא מסכימים, כאשר יש לנו מטרה משותפת, יש להשיג אותה קודם, ולאחר מכן להתמקד בשאר המחלוקות המעסיקות אותנו. השיח היום הולך דווקא לכיוון ההפוך, קודם כל להתמקד בכלל השסעים שבחברה, כאשר השסע שיכול לאחד אותנו נמצא בשוליים.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה