יום שני, 21 באפריל 2014
שקר הצמיחה
פורסם במקור ב01.04.14, אני גאה להכריז שהסתיים מבצע העברת הבלוג מישראבלוג לבלוגר והחל מעכשיו כל הפרסומים יעודכנו בשני המקומות במקביל.
נתוני הצמיחה של ישראל מחמיאים וגבוהים
משל יתר מדינות הOECD,
למה שנסכן נתונים אלו באמצעות תהליך השלום?
חודש מרץ אמנם נגמר, אבל הפרכת טענות
שונות היוצאות נגד תהליך השלום במסגרת חודש הסכסוך ב"גלולה" תמשיך לתוך חודש אפריל. הפעם
אתעסק בצורה בה מוצגים מספרים מטעים שאם לא נלמד את משמעותם לא יהיה לנו מה להגיד,
אבל אסור לנו לתת לאף אחד לעבוד עלינו (אפילו שהממשלה עושה מאמצים רבים לעשות
בדיוק את זה). בעיקר אתעסק בנתוני הצמיחה בישראל שאמורים כביכול לחזק את העובדה
שהכלכלה הישראלית מסתדרת טוב מאד גם במצב הנוכחי.
אני לא מכחיש שיש צמיחה
בישראל, כלומר על אף הביקורת על צורת החישוב הלא ברורה שלה כפי שמציג גיא חזן בבלוג שלו, אני מוכן לקבל את הנתון המוצג אבל מהי
משמעותו?
כשאומרים צמיחה מתכוונים בצורה פשוטה
לגידול התפוקה של המשק בשנה באחוזים. אם לדוגמא התפוקה בשנה הקודמת היתה 10 והשנה
היא 11 הצמיחה במשק עומדת על 10% (בלי להתחשב באינפלציה שבמידה וקיימת תוריד את
הצמיחה). ההשוואה היא של המשק לעצמו, וכך השוואה בין משקים שונים בעזרת נתוני
הצמיחה מטעה מאד, מכיוון שהנתון אינו מספרי והוא נקבע בהתאם לגודל המשק עצמו. אם
ניתן היה למצוא משק זהה למשק הישראלי אז ניתן יהיה להשוות בין נתוני הצמיחה
בתאוריה, אבל כמובן שלא קיים משק זהה. לכן, במקום להשוות לשאר מדינות הOECD
(זה שהצמיחה של משק עצום כמו של ארה"ב או גרמניה נמוכה בישראל
זה ברור, אפילו אם בצורה מספרית היא גבוהה יותר) יש להשוות את הנתונים לעצמם,
ובנקודה הזאת הצמיחה בישראל נמצאת במגמת ירידה, מ4.5% ל3.5% בשנות ה-2000. זה לא
בהכרח נתון רע, אבל זה גם לא בהכרח נתון טוב.
צריך להבין שרמת צמיחה גבוהה תגיע דווקא
לאחר מיתון כלכלי. משק בהתאוששות גורר השקעות וכך יציג בשנים הראשונות רמות צמיחה
גבוהות שירדו בהדרגה, ומכיוון שבשנת 2001 הצמיחה בישראל עמדה על 0% המשק הישראלי
מציג התאוששות ממשבר כלכלי עולמי שהצטרף לאינתיפאדה.
כמו כן בשביל להבין את המשמעות של הצמיחה
צריך גם להבין את התפלגותה בין סטארט אפים ושאר המשק, ולהשוות אותה לנתונים
אחרים, כך לדוגמא העובדה שהשכר הממוצע במשק (חיבור כל המשכורות חלקי מספר התושבים)
גבוה בערך ב-50% מהשכר החציוני (רמת שכר שמהווה נקודת אמצע
במשק – מחצית משתכרים פחות ומחצית יותר), מראה שגם אם הצמיחה תהווה נתון חיובי
לגבי המשק (וזה לא בהכרח נכון) היא לא מחלחלת למטה. העובדה שהממשלה נפנפה בסרטון
שלה בשכר הממוצע הגבוה אבל דאגה להשמיט ממנו את השכר החציוני (כפי שפורסם
ב"ידיעות אחרונות") מראה על המשך ההטעיה של האזרחים בעזרת המספרים
הנוחים להם.
אבל אנחנו מרגישים שהמצב בארץ לא טוב, ולא
משתפר, אני בטוח שכל אחד מאתנו מרגיש שהאינפלציה גוברת אפילו אם הדברים לא מוצהרים באופן רשמי,
האבטלה מתפשטת ורמת החיים לא עולה.
איך הדברים מתקשרים לסכסוך? ניהול כלכלה
בצורה נכונה נוגעת לחלוקת המשאבים לפי צורכי השעה. העובדה שיש בכלכלה הישראלית
עוגנים שהם בגדר חובה ביטחונית (המהווים חלק גדול מהתקציב) מונעים חלוקה נכונה של
המשאבים. תקציב הביטחון הוא הגדול מבין תקציבי המדינה כאשר מדינת ישראל נמצאת
במקום השני בעולם (נכון ל2014) ביחס של תקציב הביטחון לתמ"ג (6.2%, שניים לסעודיה בלבד).
לדעתי ההשפעה הכלכלית שיש לסכסוך על ישראל
לא נמצאת במקום מספיק מרכזי בשיח, ואנשים שוכחים ואף מכחישים שמבחינה כלכלית הוא
מזיק לנו מאד. מחקר
שפורסם ב2009 מראה כי משנת 91' ועד אותה השנה הפסידה ישראל טריליון דולר בעקבות
הסכסוך והוא מחזק כמובן את הטענה שלי.
פתרון הסכסוך אם כן הוא אינטרס של כולנו
מעבר להיבט המוסרי משום שהוא יצמצם את ההוצאות הביטחוניות ויאפשר את הפניית
המשאבים למקומות אחרים שיעזרו יותר לכולנו, תוך פתיחת אפיקים דיפלומטיים חדשים שלא
היו זמינים לנו לפני כן (מדינות המפרץ לדוגמא).
אסור לתת למספרים שקריים להטעות אותנו,
אסור לתת להם לגרום לנו לחשוב שהשלום אינו אינטרס של כולנו. העובדה שהמתנגדים
לשלום מנפנפים במספרים רשמיים כשהם מתאימים להם (במקרה של נתוני הצמיחה הנ"ל)
אך ממהרים להסתמך על מספרים לא רשמיים כשהם מתאימים להם (במקרה של הנתונים הדמוגרפיים),
מראה כמה מאמצים עושים אותם המתנגדים בהצבת מכשולים רבים ככל האפשר בפני תהליך
השלום. ככלל להמשך, כאשר אדם מביא נתונים שאין לכם די ידע על מנת להילחם בהם, עדיף לסגת בצורה
זמנית וללמוד את משמעותם ולאחר מכן לחזור לסיבוב נוסף בצורה מושכלת יותר.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה