יום ראשון, 6 באפריל 2014
חודש הסכסוך הישראלי - פלסטיני ב"גלולה"
מבצע העברת ה"גלולה" מישראבלוג לבלוגר נמשך. הפוסט הבא נכתב במקור ב06.03.14
"חלק גדול ממה שקורה במזרח התיכון קשור
לעובדה שאנשים ניזונים ממידע רע מאד."
חודש מרץ בא עלינו לטובה, והביא אתו את
אירועי חצי האי קרים שגרמו לפרסום בלתי מתוכנן ב"גלולה".
בזמן שאני נהנה להתמלא בתשוקה המובילה
אותי לכתיבה מיידית המנוגדת לתוכנית הפרסומים המקורית שלי, אני גם נהנה לספר לכם
על התוכנית שלי לחודש הקרוב.
אני גאה להכריז על חודש מרץ (ואולי גם חלק
מחודש אפריל), כחודש ה"עימות הישראלי-פלסטיני" בגלולה.
בתחילת דרכי הצהרתי שמטרת הבלוג היא הצפת בעיות ודיון בהן, ואם יש בעיה מרכזית בישראל היא הסכסוך, שכאשר מציינים את המילה "סכסוך" בישראל מדברים עליו.
בתחילת דרכי הצהרתי שמטרת הבלוג היא הצפת בעיות ודיון בהן, ואם יש בעיה מרכזית בישראל היא הסכסוך, שכאשר מציינים את המילה "סכסוך" בישראל מדברים עליו.
במסגרת התכנון המקורי שלי כתבתי קטע על
העימות הישראלי פלסטיני ועל הדרך בה אני חושב שהוא ייפתר, והוא הקטע הראשון
שיפורסם כבר בתחילת השבוע הבא.
הגורמים שהניעו אותי להרחיב את הדיון
בנושא הם תחילת השתתפותי בפעילות בקהילות פורומים שונות בישראל, וטיעונים שונים
שמשתמשים בקהילות אלו העלו.
בין הטיעונים טענות קשות לפיצוח שיכולות
להטעות את העין הלא מיומנת, וגם לי נדרש מחקר וביסוס (למרות שהבנתי את חוסר הדיוק
עוד מלכתחילה) בשביל לסתור אותן. לכן אני מעוניין לנסות להתמודד עם אותן טענות
למען אלו שאין להם זמן וכוח, ומשום שאני חושב מנסה לקדם ברחבי הציבור את החשיבה
ביקורתית בכלל התחומים הרלוונטיים, הכוללת עיון בביקורות גם אם הנתונים מתיישבים
עם תפיסתו.
בתור אדם החושב שהחתירה לשלום וסיום
הסכסוך בצורה המוסרית ביותר אינה צריכה להיות קשורה לתפיסה פוליטית, אני ממש לא
חושב שהדיון בעד שלום הוא שמאלני והדיון נגדו הוא ימני. עם זאת, כל הטענות הועלו
על ידי אנשי ימין, שהחליטו (לא כולם כמובן) לשים עצמם כחוצץ נגד סיום הסכסוך.
העניין הוא שהנתונים עליהם הם מתבססים הם לכל הפחות לא מדויקים או מבוססים על
הערכות (של גורמים לא מוסמכים שלא הוכיחו את מהימנותם) ולכל היותר מוטעים ומטעים
ציבור שלם. כך למשל שמעתי מאותו משתמש (באותה תגובה) טענות המצדדות במספרים רשמיים
כאשר הם מתאימים לו (ביחס לנתוני הצמיחה בישראל) אך שוללות מספרים רשמיים כאשר הם
אינם מתאימים לו (ביחס לנתונים הדמוגרפיים).
הטענות והנושאים בהם אדון (לכל הפחות, אם
אראה לנכון אולי אוסיף):
1.
הסכסוך הישראלי פלסטיני – הקטע המקורי שכתבתי לפני כחודשיים.
2.
ד"ר גיא בכור – ביקורת על אחד מהכוכבים העולים בתקשורת הבלוגים הישראלית, שאחראי לחלק
מהטענות הנמצאות על שפתיהם של המתנגדים לשלום.
3.
הטיעון הדמוגרפי – סקירה כללית לגבי הבעיה הדמוגרפית, שלדעתי אינה רלוונטית כלל לסכסוך,
והאם היעלמותה אמיתית.
4.
טיעון הצמיחה והכלכלה – נתוני הצמיחה החיוביים לכאורה לא מחייבים את פתרון הסכסוך, אך מה
משמעותם של הנתונים הללו?
5.
העם הפלסטיני הוא פיקציה – טענה נפוצה מאד הגורסת שלעם הפלסטיני לא מגיעה מדינה כי הוא
נוצר במיוחד בשביל לחבל בכוחה של מדינת ישראל.
6.
הגזענות בישראל – אדון בטענות שישראל אינה מדינה גזענית (באופן ספציפי כלפי ערבים), ואם
היא כן, הדבר אינו שייך לסכסוך.
אני טוען ואמשיך לטעון, שסיום הסכסוך הוא
אינטרס של שני העמים, והחתירה לפתרון האידיאלי צריכה להיות עבודה של כולנו. אלו
המנסים להוביל אותנו בדרכים אחרות טועים או מונעים מאינטרסים אחרים שאינם טובת
הציבור ולכן אני מוצא לנכון להתעסק בנושא בהרחבה יתרה בניגוד לתכנית המקורית שלי.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה