יום חמישי, 3 באפריל 2014
מתכון למהפכה - משבר חצי האי קרים שבאוקראינה
פורסם במקור ב03.03.14
"למדינה אין חברים, יש לה רק
אינטרסים."
הקדמה
לפני כשבוע הקדשתי את הפרסום השבועי שלי
למהפכה באוקראינה, האירוע שמעסיק כרגע את כל העולם, והבעתי את הערכתי לעם
האוקראיני תוך ציון מספר דברים שאנחנו יכולים ללמוד מהמהפכה.
כפי שציינתי, בתחילת המאבק המפגינים לא
התכוונו לבצע הפיכה ולהחליף את השלטון. השתלשלות האירועים שהובילה להפיכה כמעט
ונכפתה עליהם בידי השלטון היוצא, שדווקא לו היה אינטרס להסלמת האלימות לשם יצירת
דה לגיטימציה כלפי המפגינים.
אם אפשרות כזאת לא עמדה לנגד עיני יוזמי
המחאה, סביר מאד להניח שגם השלטון היוצא וגם רוסיה לא צפו אותה. ניהול המשבר
הנוכחי על ידי שני הגורמים שהזכרתי התאפיין בזלזול בעם האוקראיני תוך אמונה שלמה
שהמחאה תאבד תאוצה ותישכח. פוטין לא דמיין שהוא יאלץ להתמודד עם משבר כה גדול
במקביל לאירוח המשחקים האולימפיים בסוצ'י, שייתכן שתרמו לרפיון הרוסי בהבנת גודל
האירוע (למרות עדויות רבות מהכיכר על מעורבות רוסית ענפה שעדיין לא הספיקה).
חצי האי קרים
חצי האי קרים הוא אזור שהיה חלק מרוסיה עד
שנת 1954, שהסכימה להעבירו לאוקראינה כ"מחווה סמלית", כאשר הדבר לא היה
משמעותי משום שכל האזור היה בשליטתה הכללית של ברית המועצות, אך גם לאחר נפילתה נשאר
האזור בשליטה אוקראינית. האזור תפקד כאוטונומיה בעלת שלטון עצמי הכפוף לשלטון
האוקראיני, אך עקב קשרי העבר והקרבה, האזור המשיך להזדהות כפרו-רוסי.
החל מפירוק ברית המועצות החלו להתעורר
סכסוכים ביחס לבעלות האוקראינית על הקרקע כאשר רוסיה טענה שהאזור מעולם לא ניתן לה
מבחינה מעשית. סכסוכים אלו נפתרו במידת מה במסגרת הסכמים שנחתמו בין המדינות.
העיר שמהווה את מוקד הסכסוך היא
סיבסטופול. בעיר שוכן הנמל השני בגודלו באוקראינה, ומהווה את אתר הנופש העיקרי
במדינה.
האינטרס הרוסי בעיר הוא הצורך בגישה לים
השחור. הרוסים הקימו בעיר בסיס ימי שמהווה את הגישה העיקרית של הצי הרוסי לים
השחור, וזוהי למעשה הגישה הימית העיקרית שיש לרוסים דרומה, כך שהם לא יכולים לוותר על הבסיס הזה. באחת מפעולותיו במהלך
שלטונו דאג הנשיא היוצא יאנוקוביץ' (שהיה פרו רוסי) לחדש את החכירה הרוסית לשימוש
בבסיס עד שנת 2042.
אינטרסים רבותיי, אינטרסים
רוסיה הניחה שהשלטון המקומי יצליח להתמודד
עם המצב בעצמו, ועכשיו היא נאלצת לחיות עם הטעות הזו. התערבות פעילה יותר שלה
להגנה על שלטון שנבחר בצורה דמוקרטית היה מתקבל בצורה טובה הרבה יותר בעולם, אבל
זה כבר בעבר. הצעדים בהם היא נוקטת כעת נועדו לשמר את האינטרסים שלה.
פוטין הוא מנהיג מעשי, הוא יודע שהוא
הפסיד בקרב הזה, והוא מעוניין לצמצם אבדות. רוסיה לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד את
הגישה היחידה שלה לים השחור. הדבר יצמצם משמעותית את כוחה, ולכן התפתחות עניינים
זו היא טבעית בלבד. בעקבות הרומנטיזציה שנעשתה למהפכה, קל מאד להציג את פוטין כאדם
רע, דיקטטור משוגע שרוצה להשתלט על העולם (מפגינים בעולם השוו אותו לסטאלין
והיטלר), אבל אסור לנו ליפול לתעמולה הזולה הזאת.
פוטין רוצה לשמור על רוסיה חזקה, היא אמנם
ספגה מכה קשה כאשר איבדה את אוקראינה (וכמובן שתנסה לעשות הכל בשביל לצמצם גם את
הפגיעה הזו), אבל האינטרסים שלה באזור חזקים כל כך שאני לא רואה איך היא יכולה
לוותר עליו, ועל מנהיגי המהפכה האוקראינית להבין זאת.
הזווית האוקראינית
העם האוקראיני השיג הרבה יותר ממה שציפה בתקופה
האחרונה, הוא הבין את עוצמתו האמיתית, אבל אסור לו לצאת מפרופורציות.
האזנה לתקשורת האוקראינית לימדה אותי שהעם
האוקראיני מפריז בכוחו ולוחץ לנסות למנוע את השליטה הרוסית בקרים בכוח. לפי ערוץ 5
האוקראיני, כ-800,000 מתנדבים ביקשו להתגייס לצבא בשביל להילחם ב"כובשים"
הרוסים.
הניסיון להילחם ברוסים ישחק לידיהם. בזמן שפוטין
מבקש לצמצם אבדות ולשמר אינטרסים מובהקים, הוא לא יהסס להרחיב את הלחימה מעבר
לנדרש בשביל להחליש את הממשלה החדשה שקמה. הוא מחפש תירוץ להחרפת המשבר
ולאוקראינים אסור לספק אותו, יש להם מספיק דברים לדאוג להם בקייב, והם צריכים
להבין את גבולות הכוח החדש שצברו.
לצבא האוקראיני אין כל סיכוי מול הצבא
הרוסי, שנחשב כרגע לצבא השני בעוצמתו בעולם. התקווה היחידה במצב כזה היא לוחמה
א-סימטרית, ואני לא מאמין שזה מצב בו העם האוקראיני מעוניין.
העובדה שרוב התושבים באזור הם פרו רוסיים,
מקטינה את הצידוקים שיש למצדדי המהפכה להיכנס לעימות חריף יותר עם הרוסים למען
אותם אזרחים. אמנם קיימים אינטרסים כלכליים גדולים באזור, אבל אוקראינה יכולה
וצריכה לוותר עליהם למען חיזוק עצמאותה וביסוס המשטר החדש שעתיד לקום.
אני מאמין שהמנהיגים הנוכחיים של העם
האוקראיני מודעים לזה, ולכן קייב מנסה להרגיע את המצב ולקרוא לרוסים ולסגת חזרה
לשטחם, הם לא ינסו לחמם את השטח, וצריכים להסכים למצב בו רוסיה מבטיחה את שליטתה
באמצעות נוכחות צבאית אבל האזור יישאר כפוף לאוקראינה (הפשרה האולטימטיבית לדעתי).
הזווית העולמית
התקווה להתערבות מערבית היא נאיבית.
קיימים אמנם אינטרסים מערביים מובהקים באוקראינה, אבל האינטרסים האלה לא מספיק
חשובים בשביל להגדיל את ממדי המשבר מעבר לרוסיה ואוקראינה, ואני בטוח שהרוסים
יודעים את זה. התערבות פעילה של המערב עלולה להוביל להסלמה בלתי נשלטת. בנוסף, דעת
הקהל במדינות המערב בלמה פעולה מוגבלת בסוריה לפני פחות מחמישה חודשים, הסיכוי
שהיא תשתנה בצורה כל כך מהותית כאשר הסיכון גבוה בהרבה אפסי.
לכן אם יבחר העם האוקראיני להרחיב את
הלחימה, הוא יעמוד לבדו, ולא תגיע לו כל עזרה מהמערב. במידה והדבר אכן יקרה והמערב
כצפוי לא יתערב, ייתכן ואנשי העם האוקראיני ידברו על בגידה או הפקרה, אבל למדינות
אין חברים, יש להן רק אינטרסים, וכאשר מאזן האינטרסים לא יהיה לטובת העם
האוקראיני, אף אחד לא ימהר לעזור לו.
הגינויים האפשריים יישארו ברמת
הדיפלומטיה, הצעדים העיקריים המאפיינים את העולם המערבי בימינו (אלא אם כן קיימים
אינטרסים חזקים מאד שלא קיימים במקרה זה). מדובר בצעדים סמליים כגון גינויים, הפגנות,
ביטול השתתפות באירועים ובצעדים משמעותיים יותר כגון סנקציות, החזרת שגרירים
ובמקרה הקיצוני ביותר מימון גורמים המתנגדים לרוסיה בצורה גלויה (כפי שנעשה בימי המלחמה הקרה ולשם אני לא חושב
שנגיע).
לסיכום
ההערכה שלי היא שהמשבר הנוכחי לא יתרחב.
העם האוקראיני אמנם קצת שיכור מכוח, אבל אני מאמין שמנהיגיו יוכלו להוריד אותו
לקרקע והאפשרות של תמיכה מערבית פעילה לא קיימת.
ייתכן והתגובות בעולם לתוקפנות הרוסית
יעזרו להגביל את הפעולה והשליטה הרוסית באזור אך קיימת סבירות גבוהה שהאזור יחזור
לידיים רוסיות, משום שהרוסים לא מתכוונים לוותר על הבסיס האסטרטגי בסבסטופול
והאוכלוסיה המקומות בקרים היא פרו רוסית.
תוך כדי כתיבה אני קורא על התפתחויות נוספות
בכיוון בדמות אולטימטום רוסי. צעדים אלו עלולים להלחיץ את הקורא הממוצע, אך אין
בהם בכדי לשנות את ההערכה הכללית שלי.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה